מתן ברזל לתינוק - מתי? כמה? למה?

אנמיה מחוסר תזונתי של ברזל, שכיחה בקרב ילדים בעולם ובישראל בפרט. ההשפעה השלילית של חסר ברזל על התפתחות והתנהגות הילד, נחשבת משמעותית לטווח הקרוב, אך בעיקר בלתי הפיכה לטווח הרחוק. צורכי הגדילה של התינוק והפעוט והעברתו לתזונה מוצקה, נחשבים כסיבות לשכיחות הגבוהה של חסר ברזל ואנמיה בגיל זה. קיימות אוכלוסיות בישראל, בהן שיעור האנמיה מחוסר ברזל עולה על 50 אחוזים בגיל שנה ולכן, חשוב לפעול להבטחת מקור תזונתי של ברזל זמין ומתן תוסף ברזל מתאים להשלמה, לכלל אוכלוסיית התינוקות והפעוטות.

אנמיה מוגדרת כאשר ההמוגלובין באמה הנמוכה מ-11.0 גר׳/דצ"ל (גרם לדציליטר) בדם ורידי בבנים ובבנות, בין הגילאים 6–35 חודשים.

תזונה נכונה יכולה להשפיע על רמות הברזל:

הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה

אם תינוק מקבל תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), על התמ"ל להכיל ברזל

עם תחילת מתן מזון משלים, יש לכלול בתפריט התינוק והפעוט מזונות עם מקור ברזל זמין, כגון: מוצרי בשר, דגנים המועשרים בברזל וקטניות. אכילת הדגנים המועשרים בברזל או קטניות, יחד עם ירקות ופירות העשירים בוויטמין C, מסייעת לקליטת הברזל.

החל מגיל 4 חודשים, מומלץ שכל תינוק יקבל תוסף ברזל.

ההמלצה למתן תוסף היא ללא קשר לכמות הברזל במזון אותו הוא אוכל.

המינון המומלץ מגיל 4 חודשים עד גיל 6 חודשים: 7.5 מג' (מיליגרם) ברזל ליום

המינון המומלץ מגיל 6 חודשים ואילך: 15 מג' ברזל ליום.

ההמלצה כיום היא נטילה עד גיל שנה וחצי (18 חודשים). בתינוקות ובפעוטות, אשר בספירת הדם השגרתית, המבוצעת החל מגיל 9 חודשים, לא נמצאה עדות לאנמיה או לחסר ברזל, ניתן להפסיק את מתן תוסף הברזל בגיל שנה. לצורך זה, הקריטריון להיעדר אנמיה הוא המוגלובין גבוה מ-11 גר׳/דצ"ל והקריטריון להיעדר חוסר ברזל הוא MCV גדול מ-74.

למען הסר ספק, ברירת המחדל היא המשך מתן תוסף עד גיל 18 חודשים.

מקווה שזה עשה לכן סדר בעניין המתן של הברזל.