חלב אם הוא הרבה יותר מסתם מזון – מדובר בנוזל ביולוגי ייחודי המכיל רכיבים תזונתיים חיוניים לצד חומרים ביואקטיביים התומכים בהתפתחות התינוק, בחיזוק מערכת החיסון ובבריאות האם.
מחקרים עדכניים חושפים עוד ועוד יתרונות מרתקים של ההנקה, תוך הדגשת חשיבותו של המיקרוביום הייחודי של חלב האם, מנגנוני ההגנה החיסוניים שהוא מספק, והתרומה של ההנקה לבריאות התינוק לטווח ארוך.
עוצרת רגע לספר לך על המיקרוביום, נושא מרתק המעסיק חוקרים מסביב לעולם בשנים האחרונות. אז מה זה בעצם? ולמה זה תורם לנו ומתי?
מהו מיקרוביום וכיצד הוא תורם לנו לאורך החיים?
המיקרוביום הוא כלל החיידקים, הפטריות, הווירוסים והמיקרואורגניזמים החיים בתוך הגוף שלנו ובמיוחד במערכת העיכול, על העור, בריאות, ובאזורים נוספים. קהילה זו של מיקרואורגניזמים משחקת תפקיד מכריע בבריאות הכללית שלנו ומשפיעה על תפקודים חיוניים כמו:
מערכת החיסון – המיקרוביום תומך בפיתוח מערכת החיסון ומסייע להבדיל בין חיידקים טובים לפתוגנים.
עיכול וספיגת מזון – מסייע בפירוק חומרים תזונתיים, בייצור ויטמינים (כגון ויטמין K וחלק מוויטמיני B), ובשיפור הספיגה של מינרלים.
מצב רוח ותפקוד מוחי – המיקרוביום של המעיים מקושר ישירות למערכת העצבים המרכזית דרך ציר המעי-מוח, ויש לו תפקיד בהשפעה על מצבי רוח ורגשות.
שמירה על איזון דלקתי – חיידקים טובים במיקרוביום מסייעים במניעת תגובות דלקתיות מוגזמות בגוף.
הגנה מפני מחלות – איזון נכון של המיקרוביום יכול להפחית את הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת, השמנת יתר, מחלות מעי דלקתיות ואפילו מחלות אוטואימוניות.
איך חלב אם תורם למיקרוביום של התינוק?
מה הופך את חלב האם לכל כך מיוחד?
חלב אם מכיל שילוב ייחודי של חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים, מינרלים, אנזימים ונוגדנים, המותאמים אישית לכל תינוק. מעבר לכך, מחקרים מראים כי חלב אם משתנה כל הזמן בהתאם לצרכי התינוק, לגילו, למצב בריאותו ואפילו לשעה ביום.
תינוק נולד עם מערכת עיכול סטרילית כמעט לחלוטין, וחלב אם מספק לו את הבסיס לפיתוח מיקרוביום בריא, שמשפיע עליו לכל החיים. בעבר, נהוג היה לחשוב כי חלב אם הוא נוזל סטרילי, אך מחקרים חדשים מצביעים על כך שחלב האם מכיל מיקרוביום ייחודי, כלומר קהילה של חיידקים מועילים שתורמים לבריאות התינוק.
היתרונות כוללים:
רכיבים פרה-ביוטיים המעודדים צמיחה של חיידקים טובים - חלב אם מכיל אוליגוסכרידים ייחודיים (HMOs - Human Milk Oligosaccharides) שהם מזון עבור החיידקים הידידותיים (כגון Bifidobacteria), אשר מסייעים לבניית פלורת מעיים בריאה ומונעים התיישבות של חיידקים פתוגניים.
העברה של חיידקים מועילים - חלב אם מכיל חיידקים פרוביוטיים התומכים במיקרוביום הבריא של התינוק, כמו Lactobacillus ו-Bifidobacterium. חיידקים אלו מסייעים למערכת החיסון של התינוק ללמוד להבחין בין מזיקים לידידותיים.
תמיכה במערכת החיסון - חלב אם עשיר באימונוגלובולינים, במיוחד IgA, אשר מחזקים את מחסום הריריות במעי ומונעים חדירה של פתוגנים מזיקים.
הגנה מפני דלקות ומחלות - מחקרים הראו כי תינוקות יונקים נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלות זיהומיות, אלרגיות, מחלות מעי דלקתיות ואפילו למחלות כרוניות בעתיד.
פיתוח מערכת עיכול בריאה - חלב אם מכיל חלבונים, אנזימים ונוגדנים המקדמים איזון בריא של חיידקי המעיים, מה שמשפיע על עיכול טוב יותר ויכולת התמודדות טובה יותר עם מזון חדש בשלבי המעבר למוצקים.
השפעה על התפתחות מוחית - קיים קשר הדוק בין מיקרוביום בריא לבין התפתחות נוירולוגית. חיידקים מסוימים במעי מייצרים חומרים המשפיעים על המוח והתפתחות קוגניטיבית.
עכשיו, אחרי שעשינו קצת הכרות עם המונח החשוב הזה שכולם מדברים על יו לאחרונה, בואי נצלול להבדלים הקיימים בהזנה של תינוק בחלב אם אל מול תמ״ל (תרכובת מזון לתינוק):
היתרונות הבריאותיים של חלב אם לתינוק
1️⃣ מערכת חיסון חזקה יותר
✔️ חלב אם מכיל נוגדנים (IgA, IgG, IgM), חלבונים חיסוניים ואנזימים שמגנים על התינוק מפני וירוסים וחיידקים.
✔️ מחקרים הראו כי תינוקות יונקים חולים פחות בדלקות אוזניים, דלקות בדרכי הנשימה, שלשולים וזיהומים ויראליים.
✔️ חלב האם מספק לתינוק הגנה חיסונית מותאמת אישית, כלומר אם האם חלתה בנגיף מסוים – הגוף שלה מייצר נוגדנים שיועברו לתינוק דרך ההנקה.
2️⃣ הפחתת סיכון למחלות כרוניות
✔️ תינוקות יונקים נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח השמנת יתר, סוכרת סוג 1 ו-2, מחלות לב וכלי דם ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס).
✔️ חלב האם מכיל אוליגוסכרידים ייחודיים (HMOs), שהם רכיבים פרה-ביוטיים המזינים חיידקים מועילים במעי של התינוק ותומכים בהתפתחות מערכת העיכול.
3️⃣ התפתחות קוגניטיבית טובה יותר
✔️ חלב אם עשיר בחומצות שומן חיוניות כמו DHA ו-ARA, התורמות להתפתחות המוח, הראייה והקוגניציה של התינוק.
✔️ מחקרים מצאו קשר בין הנקה לציונים גבוהים יותר במבחני אינטליגנציה (IQ) והתפתחות קוגניטיבית משופרת בהמשך החיים.
4️⃣ מערכת עיכול בריאה יותר
✔️ חלב אם נספג בקלות רבה יותר בהשוואה לתמ”ל, מה שמפחית את הסיכון לעצירות, גזים וכאבי בטן.
✔️ התינוק מקבל אנזימים פרוביוטיים וחיידקים ידידותיים, שמסייעים לאיזון החיידקים במעי ולמניעת בעיות עיכול.
5️⃣ ירידה בסיכון לתסמונת מוות בעריסה (SIDS)
✔️ מחקרים הראו כי הנקה מפחיתה את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה בכ-50%.
אי אפשר לדבר על הנקה, ללא התייחסות ליתרונות הבריאותיים של ההנקה לאם, כי לא רק התינוק מרוויח בתוך המערכתת הייחודית הזאת:
1️⃣ התאוששות מהירה יותר לאחר הלידה - הנקה מעודדת הפרשת הורמון האוקסיטוצין, המסייע להתכווצות הרחם ולמניעת דימומים אחרי לידה.
2️⃣ ירידה במשקל בצורה טבעית - הנקה שורפת בממוצע 500-600 קלוריות ביום, מה שעשוי לסייע לירידה במשקל בצורה טבעית וללא דיאטות קיצוניות. כמובן, שכל אחת שונה, והגוף מתנהל באופן שונה ויש השפעה של התזונה של האמא, ההוצאה הקלורית הכללית ועוד.
3️⃣ הפחתת סיכון למחלות כרוניות - מחקרים מצביעים על כך שהנקה מפחיתה סיכון לסרטן השד, סרטן השחלות, אוסטאופורוזיס ומחלות לב.
4️⃣ חיזוק הקשר הרגשי עם התינוק - ההנקה מספקת מגע עור לעור, שמחזק את הקשר בין האם לתינוק ומעודד הפרשת אוקסיטוצין (“הורמון האהבה”), המסייע להפחתת דיכאון אחרי לידה.
אז אם נסכם את הנושא - חלב אם הוא הזהב הנוזלי של הטבע.
ההנקה מספקת לתינוק הגנה חיסונית, תמיכה בהתפתחות המוח, מניעה של מחלות כרוניות, ושיפור הבריאות הכללית. במקביל, האם המניקה נהנית מהתאוששות מהירה יותר, הפחתת סיכון למחלות כרוניות וחיזוק הקשר עם התינוק.
למרות זאת, לא כל אישה יכולה או בוחרת להניק – ולכן חשוב לזכור שכל אם עושה את הטוב ביותר עבור תינוקה.
רשימת מקורות מחקריים
1. Lyons KE, Ryan CA, Dempsey EM, Ross RP, Stanton C. Breast Milk, a Source of Beneficial Microbes and Associated Benefits for Infant Health. Nutrients. 2020;12(4):1039. doi:10.3390/nu12041039
2. Hassiotou F, Geddes DT. Immune Cell–Mediated Protection of the Mammary Gland and the Infant During Breastfeeding. Adv Nutr. 2015;6(3):267-275. doi:10.3945/an.114.007377
3. Victora CG, Bahl R, Barros AJ, França GV, Horton S, Krasevec J, et al. Breastfeeding in the 21st Century: Epidemiology, Mechanisms, and Lifelong Effect. Lancet. 2016;387(10017):475-490. doi:10.1016/S0140-6736(15)01024-7
4. Bode L. Human Milk Oligosaccharides: Every Baby Needs a Sugar Mama. Glycobiology. 2012;22(9):1147-1162. doi:10.1093/glycob/cws074
5. Goehring KC, Kennedy AD, Prieto PA, Buck RH. Direct Evidence for the Presence of Human Milk Oligosaccharides in the Circulation of Breastfed Infants. PLoS One. 2014;9(7):e101692. doi:10.1371/journal.pone.0101692
6. Kordy K, Gaufin T, Mwangi M, Li F, Cerini C, Lee DJ, et al. Contributions to Human Breast Milk Microbiome and Enteromammary Transfer of Bifidobacterium breve. PLoS One. 2020;15(1):e0226962. doi:10.1371/journal.pone.0226962
7. Jost T, Lacroix C, Braegger CP, Chassard C. New Insights in Gut Microbiota Establishment in Healthy Breast Fed Neonates. PLoS One. 2012;7(8):e44595. doi:10.1371/journal.pone.0044595
8. Martin R, Jiménez E, Heilig H, Fernández L, Marín ML, Zoetendal EG, Rodríguez JM. Isolation of Bifidobacteria from Breast Milk and Assessment of the Bifidobacterial Population by PCR-DGGE and Quantitative Real-Time PCR. Appl Environ Microbiol. 2009;75(4):965-969. doi:10.1128/AEM.02063-08
9. Ballard O, Morrow AL. Human Milk Composition: Nutrients and Bioactive Factors. Pediatr Clin North Am. 2013;60(1):49-74. doi:10.1016/j.pcl.2012.10.002
10. Le Doare K, Holder B, Bassett A, Pannaraj PS. Mother’s Milk: A Purposeful Contribution to the Development of the Infant Microbiota and Immunity. Front Immunol. 2018;9:361. doi:10.3389/fimmu.2018.00361
11. Arslanoglu S, Moro GE, Boehm G. Early Supplementation of Prebiotic Oligosaccharides Protects Formula-fed Infants Against Infections During the First 6 Months of Life. J Nutr. 2007;137(11):2420-2424. doi:10.1093/jn/137.11.2420
12. Pérez PF, Dore J, Leclerc M, Levenez F, Benyacoub J, Serrant P, et al. Bacterial Imprinting of the Neonatal Immune System: Lessons From Maternal Cells? Pediatrics. 2007;119(3):e724-732. doi:10.1542/peds.2006-1649
13. Kramer MS, Kakuma R. Optimal Duration of Exclusive Breastfeeding. Cochrane Database Syst Rev. 2012;(8):CD003517. doi:10.1002/14651858.CD003517.pub2
14. Riskin A, Almog M, Peri R, Halasz K, Srugo I, Kessel A. Changes in Immunomodulatory Constituents of Human Milk in Response to Active Infection in the Nursing Infant. Pediatr Res. 2012;71(2):220-225. doi:10.1038/pr.2011.34
15. Andreas NJ, Kampmann B, Mehring Le-Doare K. Human Breast Milk: A Review on its Composition and Bioactivity. Early Hum Dev. 2015;91(11):629-635. doi:10.1016/j.earlhumdev.2015.08.013
16. Greer FR, Sicherer SH, Burks AW. The Effects of Early Nutritional Interventions on the Development of Atopic Disease in Infants and Children: The Role of Maternal Dietary Restriction, Breastfeeding, Hydrolyzed Formulas, and Timing of Introduction of Allergenic Complementary Foods. Pediatrics. 2008;121(1):183-191. doi:10.1542/peds.2007-3022
17. Horta BL, Loret de Mola C, Victora CG. Long-Term Consequences of Breastfeeding on Later Life Health Outcomes: A Systematic Review and Meta-Analysis. Acta Paediatr. 2015;104(467):30-37. doi:10.1111/apa.13136
18. Oddy WH. Breastfeeding, Childhood Asthma, and Allergic Disease. Ann Nutr Metab. 2017;70(Suppl 2):26-36. doi:10.1159/000457920
19. Patnode CD, Henninger ML, Senger CA, Perdue LA, Whitlock EP. Primary Care Interventions to Support Breastfeeding: Updated Evidence Report and Systematic Review for the US Preventive Services Task Force. JAMA. 2016;316(16):1694-1705. doi:10.1001/jama.2016.8882
20. Owen CG, Martin RM, Whincup PH, Smith GD, Cook DG. Does Breastfeeding Influence Risk of Type 2 Diabetes in Later Life? A Quantitative Analysis of Published Evidence. Am J Clin Nutr. 2006;84(5):1043-1054. doi:10.1093/ajcn/84.5.1043
Comentários