ישיבת W - האם זה תקין?

ישיבת W והפניית הבהונות פנימה - נתחיל בכך שאומר שישיבת W מהווה תנוחה משחק תקינה לחלוטין ברוב המקרים, הילדים משתמשים בה נכנסים אליה ויוצאים ממנה עצמאית.

במקרים מסויימים התנוחה יכולה להופיע בקרב ילדים עם טונוס שרירים נמוך, גמישות יתר, או/ו חולשה של שרירי מפרק הירך או מרכז הגוף.

אתמקד במקרים האלה, שישיבת W מדליקה עבורינו נורה אדומה. מתי נפנה בעצם לטיפול:

- כאשר הילד משתמש בתנוחה זו 80% מזמן המשחק שלו.

- אם הילד מביע קושי לשחק בתנוחות אחרות וחייב לסמוך על תמיכת הבסיס הרחב כדי לשחק.

- אם הילד מתקשה לעבור בין תנוחות המשחק השונות, שכוללות את ישיבת הW.

- אם הילד לא מצליח לצאת מהתנוחה כשאנחנו מבקשים ״ליישר רגליים״ ״רגליים קדימה״.

- אם קיים עיכוב התפתחותי באבני דרך נוספים.

אלה המקרים שבהם כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ולקבל הפנייה לבדיקה של פיזיותרפיסט ילדים.

אז מה בעצם הבעיה עם ישיבת W?

לישיבה זו יש פוטנציאל להוביל לגמישות יתר ברקמות חיבור בברכיים ובירכיים, ולהגביל את התפתחותם של שרירים שבד״כ נמצאים בשימוש במשחק אקטיבי, של ילדים בתנוחות מגוונות, ובמקרים חמורים להוביל למנח לא תקין של הבהונות בפניה פנימה בהליכה (שינוי בזווית הברכיים בקריסה פנימה).

אם אתם שמים לב שהילד מרבה להשתמש בישיבת W, ההמלצה היא לנסות לגרות את הילד לשנות את התנוחה, להשתמש בתנוחות מגוונות בתמיכה או ללא: רגליים ישרות בקדמת הגוף, ישיבת צד, ישיבה על העקבים או בהצלבה כולן אופציות מעולות. כמו כן, רצוי לבחור במשפט אחד שיזכיר לילד לשנות תנוחה - לעיתים רק התזכורת המילולית תגרום לשינוי.

ולסיום, אל תלחצו אם אתם מבחינים בתנוחת W לרוב, היא חלק מהתפתחות תקינה.