top of page
תמונת הסופר/תאנה קוגן

מה משמעות רכיב האלכוהול בתכשירי הטיפוח שאנחנו משתמשים עבורינו או עבור הילדים שלנו?

תמיד חשוב לבחון את רשימת הרכיבים של התכשירים שבהם אנחנו מעוניינות לבצע שימוש עבורינו ועוד יותר עבור הקטנים שלנו. לא תמיד הורים יודעים להבחין מתי הרכיבים טובים עבור העור ומתי הם יכולים לגרום לגירויים ובעיות. היום אני רוצה לדבר על רכיב ״האכוהול״ שקיים בלא מעט תכשירים נפוצים בשוק (קרמים ומשחות מגוונות) ומתי ישנה משמעות טובה לאותם רכיבים ומה לחפש.


לא כל צורות האלכוהול זהות, וחשוב להבדיל בין הרכיבים כדי לדעת מה המטרה של הרכיבים השונים, היכן הם נמצאים ברשימת הרכיבים ומה המטרה שלהם בתוך הפורמולה בתכשיר. בחלק מהפעמים, הרכיב של האלכוהול קיים בתכשיר כדי לשמר את האחידות הפורמולה של התכשיר. החוכמה למעשה, היא לדעת איזה סוג של אלכוהול נחשב ל״טוב״ ומאילו יש להימנע. אז המדריך הבא יעשה לכן את הסדר הנדרש.


סוגי אלכוהול

ישנם שני סוגי אלכוהול מרכזיים שנמצאים בתכשירי הטיפוח השונים הקשורים בטיפוח העור: אלכוהול דנטורטי (״אלכוהול מפוגל״) ואלכוהול סטאריל.


אלכוהול דנטורטי אלכוהול במשקל מולקולרי נמוך

ידוע גם בשם אלכוהול SD או איזופרופיל אלכוהול, אלכוהול מפוגל אחראי לתחושה קלת המשקל (ללא שומן) שיש למוצר על העור. הוא משמש גם כמשפר חדירה כדי לעזור למרכיבים עקשניים כמו ויטמין C ורטינול לחדור עמוק יותר לתוך שכבות העור. המלכוד הוא שכדי שסוג זה של אלכוהול יעשה את עבודתו, הוא מפרק את המחסום הטבעי של העור, וכתוצאה מכך יכולה להיווצר רגישות, יובש מקומי והשימוש מעלה את הסיכון למחלות עור שונות כמו אקזמה, פסוריאזיס ורוזציאה. ככלל אצבע, הימנעו מאלכוהול דנטורטי בעת סריקת רשימות הרכיבים. במיוחד כאשר מדובר בילדים קטנים.

אז מה לחפש בתכלס ברשימת הרכיבים על המוצר:

ethanol, methanol, ethyl alcohol, denatured alcohol, isopropyl alcohol, SD alcohol, benzyl alcohol.


אלכוהול סטאריל - אלכוהול במשקל מולקולרי גבוה

המקור של אלכוהול סטאריל הוא בחומצות השומן בשמני קוקוס, דקלים ואגוזים, אלכוהול סטאריל הוא רכיב שאנחנו מעוניינות לראות בנוסחת המוצר. כאשר משפחת האלכוהולים מהסוג הזה מופיע בתכשירים המשמשים אותנו לטיפוח העור, המטרה שלהם לשמש כתחליבים דנטורטיים, או מעבים שמשמשים את היצרנים ליצר תכשירים בעלי מרקם ״עשיר״. בנוסף, הם שומרים על רכיבים שבדרך כלל ״לא מתערבבים יחד״ מלהיפרד (מה שנקרא - שומרים על אחידות המרקם של הפורמולה בתכשיר). התפקיד של האלכוהול מהסוג הזה להותיר את העור רך, חלק וגמיש.

חשוב לשים לב, בחלק מהמקרים גם הימצאותם של רכיבי אלכוהול בעלי משקל מולקולרי גבוה יכול להיות פוטנציאל לגירויים בעור, ולכן, חשוב לשים לב לתגובת העור של המשתמשים בתכשיר (אתן או הילד, ולערוך בדיקה מוקדמת לפני השימוש באזור קטן בגוף למשך 24 שעות - כדי לבדוק רגישות).

אז מה אנחנו מחפשות בתכלס ברשימת הרכיבים על המוצר:

cetyl alcohol, stearyl alcohol, oleyl alcohol, lanolin alcohol, glycerin, glycol, cetearyl alcohol, C12-15 ethoxylates alcohol, myristyl alcohol, isopropyl myristate, t-butyl alcohol.


למי שמעוניינת להרחיב את הקריאה :)

ביו:

https://www.cosmeticsinfo.org/ingredients/lanolin-alcohol/ באתר תוכלו לחפש את שאר הסוגים ולקבל מפרט רחב על כל אחד מהרכיבים

Lachenmeier, W.D.(2008). Safety evaluation of topical applications of ethanol on the skin and inside the oral cavity. Journal occupational medicine toxicology, 3 (26). doi: 10.1186/1745-6673-3-26

Pendlington RU, Whittle E, Robinson JA, Howes D. Fate of ethanol topically applied to skin. Food Chem Toxicol. 2001;39:169–174.

Schaefer H, Redelmeier TE. Safety assessment of cosmetics. In: Schaefer H, Redelmeier TE, editor. Skin Barrier: Principles of Percutaneous Absorption. Basel: Karger; 1996. pp. 237–249.

BLANK IH. PENETRATION OF LOW-MOLECULAR-WEIGHT ALCOHOLS INTO SKIN. I. EFFECT OF CONCENTRATION OF ALCOHOL AND TYPE OF VEHICLE. J Invest Dermatol. 1964 Nov;43:415-20. doi: 10.1038/jid.1964.174. PMID: 14216519.

Andersen FA. Final report of the safety assessment of Alcohol Denat., including SD Alcohol 3-A, SD Alcohol 30, SD Alcohol 39, SD Alcohol 39-B, SD Alcohol 39-C, SD Alcohol 40, SD Alcohol 40-B, and SD Alcohol 40-C, and the denaturants, quassin, Brucine Sulfate/Brucine, and Denatonium Benzoate. Int J Toxicol. 2008;27 Suppl 1:1–43.

Goh CF, Ming LC, Wong LC. Dermatologic reactions to disinfectant use during the COVID-19 pandemic. Clin Dermatol. 2021 Mar-Apr;39(2):314-322. doi: 10.1016/j.clindermatol.2020.09.005. Epub 2020 Oct 2. PMID: 34272029; PMCID: PMC7529601.

Jolliff, H.A. (2017). Isopropyl Alcohol. In: , et al.Critical Care Toxicology. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-17900-1_53

Andersen, F. A.2001.Final Report on the Safety Assessment of Methyl Alcohol.Int. J. Toxicol.20: 57–85.

Andersen, F. A.2003.Final Report on the Safety Assessment of Salicylic Acid, Butylocyl Salicylate, Calcium Salicylate, C12-15 Alkyl Salicylate, Capryloyl Salicylic Acid, Hexyldodecyl Salicylate, Isocetyl Salicylate, Isodecyl Salicy-late, Magnesium Salicylate, MEA-Salicylate, Ethylhexyl Salicylate, Potassium Salicylate, Methyl Salicylate, Myristyl Salicylate, Sodium Salicylate, TEA-Salicylate, and Tridecyl Salicylate.Int. J. Toxicol.22(Suppl. 3):1–108.

Andersen, F. A.2005a.Amended Final Report of the Safety Assessment of t-Butyl Alcohol.Int. J. Toxicol.24(Suppl. 2):1–20.

Journal of Oleo Science, Volume 65, 2016, pages 27-36

877 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page